מקימים סטארט אפ עם שותפים? מה חשוב לדעת על הסכם מייסדים

פורסם ב-The Networker (דצמבר 2013)

סכסוכים בין שותפים בחברות וסטארטאפים הינם נפוצים ועלולים אף לגרום לסיומו של המיזם. כמו כן, מערכת היחסים בין המייסדים עשויה להיות מהחשובות בחייהם. לפיכך ואף שמשאביהן של חברות סטארט אפ ובכלל בשלבי הייסוד בדרך כלל דלים, במרבית המקרים כדאי להשקיע ולו חלק ממשאבים אלה על מנת לברר את הסוגיות הבאות במסגרת עריכתו של הסכם מייסדים מסודר וראוי. להלן מספר עצות וסוגיות חשובות בחתימת הסכם מייסדים:

מקום ההתאגדות – במקרים רבים המיקום המתוכנן של עיקר פעילות החברה הוא מקום נוח להתאגדות. עם זאת, יש לבחון אף את הנוחות של מקום ההתאגדות מבחינת דיני התאגידים שלו – עד כמה אלה מערביים ודומים לאלה אליהם מורגלים אנשי החברה וסביבתה – וכן אם המקום מקובל בתחום ומה המשקל שלו מבחינה שיווקית. שיקולים נוספים הינם היתרונות והחסרונות המיסויים והרגולטוריים של כל מקום התאגדות.

תחום העיסוק – הגדרה נכונה של תחום העיסוק של החברה עשוי למנוע מחלוקות עתידיות בדבר מטרותיה ולייצר וודאות בדבר כיווניי הפעולה שלה. מטבע הדברים, לא ניתן בתחילת הדרך של המיזם לאמץ הגדרה מאוד מפורטת, אך כדאי לדאוג להגדרה שאינה כללית וחסרת משמעות.

חלקו של כל מייסד – הסכמה בעניין מספר המניות של כל מייסד בחברה הינה בסיסית וחיונית. בדרך כלל, נקבע הדבר לפי ה”משקל הסגולי” (התרומה הכוללת המשוערת) של כל מייסד במיזם. במקרים רבים מקבל על מייסד חלק שווה שחברה, אך קיימות אף דוגמאות אחרות רבות.

חלוקת תפקידים בין המייסדים – הגדרת התפקיד של כל אחד מהמייסדים, לרבות הסכמה בדבר מנכ”ל החברה, היינו מי שינהל אותה באופן שוטף, ומורשי החתימה בה, הינם קריטיים. הדבר ייצר וודאות בהקשר של התרומה המצופה מכל מייסד (ניהול, פיתוח, שירותים אחרים, השקעה כספית וכו’). חשוב להסדיר, ככל הניתן, אף את שכרו של כל מייסד.

קבלת החלטות בחברה – הדירקטוריון הוא הקובע את מדיניות החברה ולכן חשוב להגדיר כיצד יורכב הדירקטוריון. כמו כן, מקובל לקבוע החלטות ופעולות מסוימות, כגון עסקאות בעלות חשיבות מיוחדת, עסקאות עם בעלי עניין, שינויי תקנון מסוימים, פיטורי ומינוי מנכ”ל ואימוץ תכנית עסקית ותקציב, שיהיו כפופות לאישור של “רוב מיוחד” מהמניות בחברה. במקרים בהם היזמים אינם מנוסים, ניתן להגדיר דרישה לדירקטורים מומחים בדירקטוריון או ייעוץ של בורד מייעץ (advisory board).

טיפול בסיכון של “עזיבתו” של מייסד בטרם עת – ישנן מספר דרכים לטפל בנושא: (א) איסור על העברת מניות לאורך תקופה של מספר שנים (no sale); (ב) הכפפת המניות למנגנון של הבשלה הפוכה (revers vesting), כלומר החזרת חלקים מהמניות לפי מוקדמות העזיבה; (ג) קביעת סכום פיצוי מוגדר מראש בגין עזיבה לפי מועדה; וכן (ד) מנגנון BMBY שיאפשר, במקרה של סכסוך שעלול לגרום לעזיבה, לחלק מהמייסדים לרכוש את חלקם של האחרים.

קניין רוחני – בעת ייסוד החברה, מקובל שהמייסדים ממחים לחברה את הקניין הרוחני הנוגע למיזם. כמובן שהמפתח הינו להגדיר נכונה את הקניין הרוחני הרלבנטי. בהקשר זה, מקובל אף לכלול סעיפים שיגבילו את המייסדים מלהתחרות בחברה.

מגבלות על מכירת מניות – המנגנונים המקובלים הינם זכות השתתפות של בעל מניות בחברה ברכישת מניות במקרים בהם החברה מוכרת מניות (זכות מצרנות; preemptive rights) ובמקרים בהם בעלי המניות אחרים מוכרים מניות (זכות סירוב ראשון; right of first refusal / offer), באופן יחסי לאחזקות של בעל המניות המבקש להשתתף במניות החברה. כמו כן, ישנם מנגנונים שמאפשרים השתתפות בעל מניות כמוכר במכירת מניות על ידי בעלי מניות אחרים (co-sale / tag along rights) וכן כפיית מכירה של החברה למי שמעוניין לרכוש אותה על ידי בעלי רוב מיוחד בחברה (compulsory sale / bring along).

הכותב הוא עו”ד רונן מונוסביץ, השותף המייסד במונוסביץ ושות’, משרד עורכי דין המתמחה בתחום ההייטק.

הכתבה לא מהווה תחליף לייעוץ משפטי נדרש בנושא.